Grow Old With Me

בעשור שלאחר פירוק הביטלס היו האלבומים של רינגו הדבר הכי קרוב לאיחוד שהמעריצים יכלו לקבל כי לרינגו יש הרבה חברים שבאים לעבוד איתו, וביניהם – כמעט בכל אלבום – אפשר היה למצוא איזה ביטל או שניים. ולפעמים אפילו שלושה.
ב-1980 שקד רינגו על אלבום האולפן השמיני שלו Stop and Smell the Roses. הוא התחיל ביולי עם מקרטני שכתב והפיק לו שני שירים, המשיך עם חברים נוספים כמו רוני ווד והארי נילסון וב-19 בנובמבר הגיע אל אחוזתו של האריסון שכבר חיכה לו עם שיר משלו. שבוע אח"כ, בסוף נובמבר, הוא נפגש עם לנון שהגיש לו שני שירים שכתב במיוחד בשבילו: Life Begins at 40 (שיר קאנטרי – הז'אנר האהוב על רינגו – שנכתב לכבוד יום הולדת 40 שהשניים בדיוק ציינו) ו-Nobody Told Me. הם קבעו סשן ל-11 בינואר 81' אבל כידוע ג'ון לנון נרצח ב-8 בדצמבר.
רינגו החליט שלא להקליט את השירים של ג'ון, זה היה כואב מדי ונראה לו סר טעם.

כמעט ארבעה עשורים חלפו ולפני חודש הודיע רינגו שאלבומו הבא What’s My Name (שייצא ב-25/10) יכלול גרסה משלו ל-Grow Old With Me. גם הוא שיר שכתב לנון בימיו האחרונים וכמו Nobody Told Me נכלל לבסוף ב-Milk and Honey.
Grow Old With Me היה גם אחד מארבעת הדמואים בקלטת שמסרה יוקו לפול בשנות ה-90 כשהשלישייה התחילה לעבוד על האנתולוגיה, אבל הם לא באמת התכוונו לעבוד עליו אז.

אז מה השתנה? רינגו פגש את ג'ק דאגלאס (המפיק של Double Fantasy) וזה הפנה אותו ל"הקלטות ברמודה" – הדמואים שלנון הקליט בחודשיו האחרונים. לפני השיר נשמע קולו של ג'ון אומר: This will be great for you, Ringo.
את רינגו זה ממש ריגש: "הרעיון שג'ון דיבר עליי לפני שמת… אני בנאדם אמוציונאלי".
"ממש רציתי שפול ינגן והוא הסכים. הוא בא וניגן בס ושר קצת איתי. אז בדרך מסויימת ג'ון כאן. אני כאן ופול כאן. זה לא תעלול שיווקי זה פשוט מה שרציתי. ועיבוד המיתרים של ג'ק דאגלס, אם תקשיבו, כולל שורה מ-Here Comes The Sun. אז בדרך מסוימת ארבעתנו כאן."

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ג'ון ויוקו: החתונה

ב-12 במרץ 1969 (יום חתונתם של פול ולינדה מקרטני) נסעו ג'ון ויוקו לעיירת החוף פּוּל בדרום אנגליה, שם התגוררה מימי סמית, דודתו הדעתנית של לנון. מתישהו במהלך היומיים הבאים התגבשה ההחלטה להתחתן. מכאן החל המסע המתואר ב"הבלדה של ג'ון ויוקו" –

Standing in the dock at Southampton
Trying to get to Holland or France
The man in the mac said
You've got to go back
You know they didn't even give us a chance
…Finally made the plane into Paris
Honeymooning down by the Seine
Peter Brown call to say
You can make it O.K.
You can get married in Gibraltar near Spain

לנון חשב שזה יהיה רומנטי להינשא על המעבורת מסאות'המפטון לפריז אבל בירור קצר גילה שמכיוון שיוקו אינה אזרחית בריטית היא לא תשיג ויזה ליום. ובכל מקרה, לקפטנים כבר אין יותר את הסמכות לחתן אנשים בלב ים. אז ב-16.3 הם שכרו מטוס פרטי וטסו לפריז מתוך מחשבה להינשא בעיר האורות.
ג'ון ראה איך החתונה של פול הפכה לקרקס תקשורתי ופנה לפיטר בראון במשרדי אפל כדי שיארגן להם טקס קטן וסודי. בראון גילה שלפי החוק הצרפתי כדי להינשא בצרפת יש להתגורר בה לפרק זמן מינימלי. הוא הציע פתרון אחר – גיברלטר. גיברלטר היא טרטוריה בריטית וכנתין של הוד מלכותה לנון יכול להינשא שם ללא דיחוי.

ב-20.3.69 מגיעים ג'ון ויוקו לגיברלטר בטיסה פרטית מפריז. פיטר בראון פוגש אותם בשדה התעופה. הוא מביא עמו מלונדון צלם מבלי ליידע אותו לגבי מהות הג'וב אליו נשכר. הרביעייה נוסעת מהשדה היישר לקונסוליה הבריטית לטקס שארך פחות מ-10 דקות. החתן לבוש במכנסי קורדרוי בצבע אוף ווייט וז'קט לבן ("לא הצלחתי למצוא חליפה לבנה"), הכלה כולה בלבן. "זה היה מאד רומנטי" נזכר לנון "גיברלטר הייתה כמו חלום שטוף שמש".

מהקונסוליה הם יצאו להצטלם עם רישיון הנישואים על רקע אחד משני "עמודי הרקולס" – הצוק בכניסה למיצר גיברלטר.
לנון (משלב לכם שיעור בהיסטוריה, גאוגרפיה ופילוסופיה): "נסענו לשם וזה היה יפיפה. אלו עמודי הרקולס וגם באופן סימבולי קראו לזה פעם 'קצה העולם'. אז, כשחשבו שהעולם מעבר הוא מסתורין, כך שזה היה השער לעולם. אז אהבנו את המובן הסימבולי של המקום כאבן היסוד של הקשר שלנו".

כשעה מרגע הנחיתה הם כבר היו במטוס בחזרה לפריז, בה שהו לחמישה ימי ירח הדבש.
ושם ב-24.3 הם נפגשו לארוחת צהריים עם אמן הסוריאליזם סלבדור דאלי.

[אגב דאלי, חיבתו לכסף הייתה דבר די ידוע בעולם האמנות. היא גם הובילה אותו לידי פעולות שאחרים החשיבו כזיוף. לפני מספר שנים סיפרה מאהבת שלו בראיון על כך שנהנה להונות אנשים. לדבריה, פעם ביקשה ממנו יוקו אונו שישלח לה שערות משפמו המפורסם.
מכיוון שדאלי האמין שיוקו מכשפה וחשש שתשתמש בשפמו לעשיית כשפים (לא גזעני בכלל) הוא לא תכנן לשלוח לה שום דבר אישי, מצד שני לא התכוון לוותר על התשלום שדרש (10,000$) ולכן שלח את חברתו לגינה לקטוף עשב מיובש.
האם הסיפור נכון? כנראה שלא נדע.]

Drove from Paris to the Amsterdam Hilton
Talking in our beds for a week
The news people said, "Say what you doing in bed?"
I said, "We're only trying to get us some peace"

בבוקר 25.3 יצאו בני הזוג ברולס רויס הלבנה שלהם מפריז לאמסטרדם. הם התמקמו בחדר 901 באמסטרדם הילטון ושם – ממש מתוך המיטה בסוויטה הנשיאותית – הם פתחו במחאת השלום המפורסמת שלהם. הם קראו לאירוע bed-in for peace והוא היה הראשון מבין שניים שערכו.

בניגוד לחתונתם, אותה רצו להעביר בפרטיות ומתחת לרדאר, את החלק השני של ירח הדבש החליטו הלנונים לנצל למטרת פרסום לקידום שלום עולמי. אתם יכולים לקרוא להם נאיבים (הרבה אחרים עשו את זה) אבל השניים ידעו שהתקשורת כולה בעקבותיהם ואם כבר כולם רוצים לשמוע מה יש להם לומר – הם העדיפו לנצל אותה ולהטיף לשלום.
במילים של לנון: "שלחנו אגרת: 'Come to John and Yoke's honeymoon: a bed-in, Amsterdam Hotel'. היית צריך לראות את הפנים של הכתבים והצלמים שנדחפו בדלת… הם נלחמו להיכנס ואז נפלו פניהם. אנחנו שם כמו שני מלאכים במיטה, עם פרחים מסביבנו, ושלטי שלום מעל ראשנו. לבושים לגמרי. המיטה הייתה רק אביזר משלים".

ואכן כתבי וצלמי עיתונות, רדיו וטלוויזיה מכל העולם צבאו על דלת חדרם, מקווים לצפות בשערורייה העכשווית של הזוג, הם הוזמנו למיטת ירח הדבש והיו בטוחים שימצאו אותם שקועים בסקס או לפחות בעירום. לנון מפרשן: "התקשורת כנראה חשבה שאנחנו עושים אהבה בפומבי כי עשינו אלבום עם תמונת עירום – אז הם כנראה חשבו שהכל הולך."
אבל המחזה שנגלה לעיני המוזמנים הוא חדר מלא בפרחים, ג'ון ויוקו במיטה בפיז'מות מהוגנות שלא מגלות אף טפח, על החלונות מעל ראשיהם מודבקים גיליונות לבנים עליהם נכתב בטוש Hair Peace ו-Bed Peace.
כל חיצי הציניות והלגלוג שהופנו לביטל הציני מכולם ולרעייתו הטריה לא מנעו מהם להמשיך ולהפיץ את המסר שלהם בעשרות הראיונות שערכו כל יום במשך שבוע שלם.

"דיברנו עם התקשורת. פגשנו אנשים ממדינות קומוניסטיות, אנשים מהמערב, מכל מדינה בעולם. נתנו להם 8 שעות כל יום לשאול כל שאלה שהם רצו על עמדתנו. אנשים אמרו: 'טוב, מה זה עוזר לשלום?' אנחנו חשבנו, בצד השני יש מלחמה כל יום, לא רק בחדשות אלא גם בכל סרט של ג'ון ווין ובכל סרט ארור שאתה רואה: מלחמה, מלחמה, מלחמה, להרוג, להרוג, להרוג. אנחנו אמרנו 'בואו נשים קצת שלום, שלום, שלום בכותרות לשם שינוי' …מכרנו את המוצר שלנו שקראנו לו 'שלום' וכדי למכור מוצר אתה זקוק לגימיק, והגימיק שחשבנו עליו היה 'מיטה'.

[בחודש שעבר ערכו בהילטון אמסטרדם תערוכה במלאת יובל לאירוע.
חדר 702 (מספר החדר שונה בעקבות שיפוצים במלון) עצמו כבר משווק שנים תחת השם 'סוויטת ירח הדבש של ג'ון ויוקו' ומאפשר לכם להתחתן שם בטקס אזרחי.]

Made a lightning trip to Vienna
Eating chocolate cake in a bag
The newspaper said, "She's gone to his head
They look just like two gurus in drag"

ב-31 במרץ עזבו ג'ון ויוקו את אמסטרדם לעבר וינה, שם שודרה באותו ערב בטלוויזיה האוסטרית הקרנת בכורה לסרטם Rape (הסרט מבוסס על רעיון של יוקו בו הצלם עוקב אחרי בחורה צעירה ברחובות לונדון).

בוינה הם ערכו מסיבת עיתונאים… בתוך שק בד לבן.
הכתבים הוכנסו לחדר אחרי שג'ון ויוקו כבר התמקמו בתוך השק שלהם. הם ניסו להפציר בזוג לצאת החוצה ואפילו תהו אם אלו באמת ג'ון ויוקו בפנים ומה הם לובשים ולמה הם עושים את זה בכלל. 'זו תקשורת טוטלית ללא דעות קדומות' ניסו ג'ון ויוקו להסביר את מהות ה-Bagism – האדם שבשק מוסתר מסביבתו ומשאיר לה לשפוט אותו על פי דבריו ולא בשל צבע עורו, מינו, חזותו או אפילו צורת לבושו.
"זו הייתה סצינה מוזרה כי הם מעולם לא ראו אותנו" סיכם ג'ון "וינה היא מקום די מרובע".

מסיבת העיתונאים נערכה במלון זַאכֶר, שם גם העבירו את הלילה, לא לפני שטעמו מהקינוח האוסטרי המפורסם שהעניק למלון את שמו: ה"זאכרטורטה" – טורט שוקולד וינאי שהומצא על ידי הקונדיטור היהודי-אוסטרי פרנץ זַאכֶר בשנת 1832.

Caught the early plane back to London
Fifty acorns tied in a sack
The men from the press said, "We wish you success
It's good to have the both of you back"

למחרת בבוקר הם כבר היו על מטוס ללונדון ואחר הצהריים סיפרו את כל קורותיהם בתוכנית החדשות הבריטית Today. הם הזמינו את המראיין להצטרף אליהם לתוך השק ואמרו שהם מוכנים לשמש 'ליצני העולם' אם זה יעזור לקדם שלום עולמי.

***

ב-14 באפריל 1969 הגיע לנון לביתו של מקרטני והציג בפניו שיר חדש שכתב המגולל כרוניקה של כל קורותיו בשלושת השבועות האחרונים מרגע שהוא ויוקו החליטו להתחתן. הם מיד רצו לאולפן ועל כל מה שקרה שם תוכלו לקרוא ממש פה.

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: Here Comes the Sun

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס בנענע ב-3/12/07.

 

Facebook Sun Emoticon 1969 מצאה את הביטלס בשעתם הקשה ביותר. היא נפתחה באווירת הדיכאון של ימי פרוייקט Get Back באולפני טוויקנהאם הקפואים ונמשכה עם מקרטני שמנסה להחיות את הלהקה בכוחות אחרונים; לנון שרק רוצה להיות עם יוקו; והאריסון שכבר נטש את הלהקה וחזר, רק כדי לשאול את עצמו מתי כל זה יגמר.

Facebook Sun Emoticon למרות כל זאת מחליטה החבורה לנטוש את הפרוייקט ולהתחיל מחדש. אלבום חדש, שירים חדשים ובמתכונת הישנה – חוזרים לג'ורג' מרטין ולאולפני אבי רואד.

ולא שעכשיו הכל נהדר. מקרטני אולי מצליח לעייף את חבריו עם שלושה ימים של 'מקסוול סילבר האמר' אבל ג'ורג' עדיין צריך להלחם על זמן אולפן לשירים שלו. הביטלס נהגו להיכנס לאולפן אחר הצהרים ולעבוד אל תוך הלילה. וג'ורג' עודד את עצמו שעוד מעט יגיע הבוקר, תפציע השמש ועוד לילה כזה יגמר. יהיה בסדר.

Facebook Sun Emoticon לעגמומיות חיי האולפן מצטרף עוד אלמנט שמעיב על החברות הארוכה של הרביעיה – העסקים.
הקמתה של 'אפל' והחתימה של לנון, האריסון וסטאר עם אלן קליין כשמקרטני מפרק את החבילה וחותם עם האיסטמנים, הולידו פגישות רבות עם רואי החשבון, בנקאים ועורכי דין, חתימות על חוזים ושאר עניינים גשמיים שדיכאו את ג'ורג' (כמו גם את חבריו). "הפכנו לאנשי עסקים" הוא סיפר ב-1980 "תחתום פה, תחתום שם".

Facebook Sun Emoticon יום אחד נמאס לו והוא החליט להבריז. במקום עוד פגישת עסקים משעממת הוא הלך לבקר את אריק קלפטון בביתו. ושם בגינה של קלפטון, אחרי חורף ארוך ששיקף את מצב רוחו ושנראה היה שלעולם לא יגמר, פתאום יצאה השמש. כנראה שיהיה בסדר.

הוא שוטט בגינה עם הגיטרה האקוסטית של קלפטון. ההרגשה שלא צריך לעבור עוד יום בחברת רואי החשבון המטופשים הייתה משחררת, הוא ממש הרגיש כאילו הבריז מביה"ס והשיר נכתב מעצמו.

Facebook Sun Emoticon ריף הגיטרה של Here Comes the Sun מתבסס על Badge של Cream, שקלפטון כתב יחד עם האריסון (ועם תרומה של רינגו). הריף שעובר לאורך השיר הזכיר לג'ורג' את זה של If I Needed Someone שבתורו התבסס על Bells Of Rhymney של הבירדז.

Facebook Sun Emoticon השיר הוקלט במהלך סשנים ביולי ואוגוסט 69. מלבד גיטרות גייס האריסון את המוג החדש שלו שהגיע מארה"ב בהזמנה מיוחדת מרוברט מוג. כמו כן השתמש בהרמוניום ועוד 17 נגני אולפן עם חלילים, ויולות, צ'לו, פיקולו וקלרינט. מקרטני, מלבד בס, משמש קול שני נפלא. והשניים יחד עם רינגו מספקים את מחיאות הכפיים.
(לנון נעדר מההקלטות בעקבות תאונת דרכים שעבר עם יוקו, ג'וליאן וקיוקו, בתה של יוקו. הייתה סיבה שהאיש השתמש בדרך כלל בנהג…)

Facebook Sun Emoticon טייק 15 נכנס ל'אבי רואד' ויחד עם ההאריסון השני באלבום Something, הפך אחד האהובים בקטלוג של הביטלס.

הכל יהיה בסדר Facebook Sun Emoticon

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: Something

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס בנענע ב-29/11/2006.

 

❤️ Something נולד בספטמבר 68 בימי העבודה על האלבום הלבן. באותה תקופה החל הריחוק בין חברי הלהקה, כל אחד מהם חזר מהודו יצירתי ופורה ורצה להתעסק בשירים שלו וכך הם מצאו עצמם הרבה פעמים בחדרים שונים באבי רואד עובדים על המוזיקה שלהם לבד. באחד מאותם סשנים בהם ליטש מקרטני את שיריו שוב ושוב הסתלק לו האריסון לחדר אחר.

❤️ שם, לבד באולפן על יד הפסנתר, הוא החל לכתוב סביב השורה שרצה לו בראש: Something in the way she moves/Attracts me like no other lover. לג'יימס טיילור (שהיה חתום אז באפל) היה שיר בשם Something in the way she moves עובדה שהגבילה בתחילה את האריסון בפיתוח השיר שלו והוא אף שקל לשנות את הפתיחה. בינתיים רשימת השירים לאלבום הלבן נסגרה וג'ורג' נזקק לעוד מספר חודשים עד שהציג לביטלס את השיר.

❤️ כשהחלו ההקלטות ל-Abbey Road, הגיע שוב תורו של Something. ההקלטות נערכו בין אפריל לאוגוסט 1969. בילי פרסטון התארח עם אורגן ההאמונד שלו (ההקלטה הראשונית אף כללה את לנון על פסנתר אך קטעים אלו נעלמו בגרסה הסופית). מקרטני תרם את הבס, שלטעמו של האריסון היה 'עמוס מדי' ו-21 נגני אולפן באו להשלים את התזמור של ג'ורג' מרטין.

❤️ התוצאה הסופית הדהימה את כולם, שעד אז לא ממש החזיקו מג'ורג'. לנון חשב שזו הרצועה הטובה ביותר ב-Abbey Road. מקרטני אמר שזה השיר הכי טוב שג'ורג' כתב. ג'ורג' מרטין הודה שעד אז הוא לא חשב שהאריסון מסוגל לכזו יצירה. ורינגו פשוט ציין שהשיר עומד בכל קנה מידה של שירי לנון/מקרטני.

❤️ ומכיוון שסוף סוף כולם הסכימו שמדובר ביצירה נפלאה, אך ראוי היה שפעם אחת התנוסס שמו של ג'ורג' האריסון על צד א' בסינגל של הביטלס (לפני כן רק 2 שירים אחרים שלו יצאו על סינגלים וגם הם כצד ב': The Inner Light ו- Old Brown Shoe).
ב-31.10.69 יצא בבריטניה הסינגל Something / Come Together כצד א' כפול.

❤️ ג'ורג' עצמו דווקא פחות התרגש בהתחלה ולפני שהביא את השיר לביטלס הוא חשב להציע אותו לחברו ג'קי לומקס (מוזיקאי מליברפול שהיה גם הוא חתום באפל תחת הדרכתו של האריסון). אחר כך הציע אותו לג'ו קוקר, שכזכור כבר ביצע קודם את With A Little Help From My Friends. קוקר אף הקליט את השיר, אך הביצוע שלו התפרסם אחרי יציאתו של Abbey Road.

❤️ Something הפך לאחד האהובים ביותר בקאנון של הביטלס ואחרי Yesterday הוא גם זה שזכה להכי הרבה גרסאות כיסוי. הגרסאות המועדפות על האריסון היו של ג'יימס בראון וסמוקי רובינסון.
בין שאר המכסים: פרנק סינטרה, ריי צ'ארלס, אלביס פרסלי, טוני בנט, פגי לי, שירלי בסי, אייק וטינה טרנר ו…פול מקרטני.
סינטרה כינה את השיר 'שיר האהבה הגדול ביותר שנכתב אי-פעם' וביצע אותו די הרבה בהופעות כשהוא מציג אותו כשיר הכי יפה של לנון/מקרטני. את פול זה די הצחיק, הוא הרגיש מוחמא.

❤️ אבל המחמאה הגדולה ביותר הייתה כנראה ההקלטה של ריי צ'ארלס. נהוג לחשוב שהשיר נכתב לאשתו הראשונה של ג'ורג' – פטי בויד האריסון. למעשה, אמר האריסון בראיון, כשכתבתי את זה חשבתי על ריי צ'ארלס. 'הוא לא יפה כמוה, אבל בסדר' צחק המראיין. 'כן, אבל הוא זמר יותר טוב' השיב ג'ורג'.

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: Birthday

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס בנענע ב-18/06/2007.

 

🎉 ב-18 בספטמבר 1968 כלל לוח שידורי הערב של ה-BBC את הבכורה הטלוויזיונית של The Girl Can't Help It. קומדיה מוזיקלית מ-56' שהייתה אהובה על הרביעייה הליברפולית בימי התיכון, בעיקר בשל הפסקול שכלל את רוב גיבורי נעוריהם: ליטל ריצ'ארד, ג'ין וינסנט, פאטס דומינו ואדי קוקרן עם – השיר שהכניס את פול לקוורימן – Twenty Flight Rock.

🎉 באותו יום, בסביבות השעה חמש אחה"צ, התכנסו הביטלס באולפני EMI לעוד סשן הקלטות של 'האלבום הלבן'.
היה להם ריף גיטרה והם החליטו לשחק סביבו, לא משהו מסובך ומושקע, ג'אמינג שאפשר להפסיק באמצע (למשל עם רוצים להבריז ולראות סרט). מקרטני התיישב ליד אורגן ההאמונד, האריסון הרים את הבס, הם החלו עם בלוז 12 תיבות וכל אחד תרם משהו, עד שב-20:30 הוקלטה כבר רוב המנגינה.

🎉 מרוצים מההתקדמות הם פרשו לביתו של מקרטני הסמוך לאולפנים, כדי לצפות בסרט לו חיכו. בסביבות ארבע לפנות בוקר חזרה החבורה העליזה לאבי רואד להקליט את השירה. יוקו אונו ופטי האריסון הצטרפו בקולות הליווי, מל אוונס, העוזר הנאמן, ליווה במחיאות כף.

🎉 בראיונות מאוחרים ציינו גם לנון וגם מקרטני שהשיר הוא שיתוף פעולה של שניהם ונכתב באולפן תוך כדי עבודה. די מעניין ולגמרי לא מובן מאליו, אם לוקחים בחשבון את התקופה – הקלטות האלבום הלבן, בהן כל אחד מהם הסתגר באולפן עם החומר שהביא מהודו (לא החומר שאתם חושבים 😉) והאחרים הגיעו מאוחר יותר להוות לו להקת ליווי וכשכמעט אף שיר לא היה לנון/מקרטני אמיתי.

🎉 ומשהו על ההשקפות השונות של לנון ומקרטני – העובדה שהשיר נכתב, הוקלט ומוקסס בערב אחד מאוד מצאה חן בעיני פול: 'בגלל זה הוא אחד מהאהובים עלי. אני חושב שהוא עובד… והוא גם טוב לריקודים. כמו בקטע של ברייק התופים הארוך. בדר"כ היינו מכניסים ארבע תיבות תופים, אבל פה נתנו לזה להמשיך…'
ג'ון לעומתו קבע ב-1980 שמדובר ב'חתיכת זבל'.

***

בסיבוב ההופעות שלו ב-1989 חזר מקרטני להופיע עם שירי הביטלס, רובם כאלו שהלהקה מעולם לא עלתה איתם על במה. Birthday היה אחד מהשירים האלו, שהתקבל באהבה ע"י הקהל. וככזה לא רק שנכנס אח"כ לאלבום ההופעה Tripping the Live Fantastic, אלא אף יצא כסינגל (וקליפ) שמלווה את האלבום ב…9 באוקטובר 1990. האם פול התכוון לציין יום הולדת 50 לג'ון או שמדובר במקרה תמים?

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

R.I.P ג'ף אמריק

אתמול לפנות בוקר (זמן ישראל) עמוד הטוויטר של ג'ף אמריק הודיע בלקוניות: 10/02/2018 RIP Sir Geoff Emerick.
כך התבשרנו על מותו של ג'ף אמריק, טכנאי הסאונד האגדי של EMI, בעל זכויות רבות בסאונד האהוב עלינו, שעבודתו על סרג'נט פפר ואבי רואד זיכתה אותו בפרסי גראמי ושטביעות אצבעותיו ניכרות בצליל הביטלסי החל מריבולבר ועד הסוף.

אמריק צבר המון שעות ביטלס (ובשנים שלאחר מכן גם הרבה שעות מקרטני) והיה מלא בסיפורים מרתקים על הקסמים שנרקחו על הקונסולה באבי רואד ועל הסודות והסיפורים מאחורי ההקלטות המפורסמות. את חלקם תמצאו בספרו המומלץ Here, There and Everywhere.

ראשון להגיב היה ג'יילס מרטין (בתגובות אליו אפשר למצוא גם את תגובתם של מייק מקרטני; בריאן ריי, הבסיסט של מקרטני; רובי מקינטוש, הגיטריסט של מקרטני בניינטיז)

אחריו ג'וליאן לנון

ההודעה הרשמית של הביטלס

רינגו סופד באופן אישי

ולפול יש הרבה מה להגיד אז קודם הוא משחרר את זה

ואח"כ מאריך באתר שלו בטקסט נוסף

ההודעה הרשמית של אולפני אבי רואד

יוקו על האיש שבמשמרתו הכניסו את מיטתה לאולפן‬, היא גם היחידה שמתייחסת לאדם ולא רק לאיש המקצוע

ושון לנון (בבחירת תמונה מעניינת):

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , | כתיבת תגובה

🥁 רינגו אחד ליום 🥁

כל פינות 🥁 רינגו אחד ליום 🥁 – שעלו לאחרונה בעמוד הפייסבוק של הפורום כדי להכין אותנו לקראת ההופעות של רינגו סטאר בתל אביב – מקובצות פה בפוסט אחד לפי סדר השירים בהופעה (אז ספויילר כנראה… למי שממש רוצה להיות מופתע)

את ההופעות שלו בשש השנים האחרונות נוהג רינגו סטאר לפתוח עם Matchbox קלסיקת הרוקבילי של קארל פרקינס שהביטלס שילבו בהופעות שלהם כבר ב-1961. כשרינגו הצטרף ללהקה השיר הפך להיות אחד מאותם שירים קבועים שהוא ביצע בהופעות ואח"כ גם באולפן.

השיר השני הוא בדר"כ It Don't Come Easy הסינגל הראשון של סטאר בבריטניה אחרי פירוק הביטלס. הסינגל הגיע למקום הרביעי בבריטניה וארה"ב, כשהוא עוקף בסיבוב את הסינגלים של לנון (Power to the People), מקרטני (Another Day) והאריסון (Bangla Desh) שיצאו באותם חודשים.
למרות שהקרדיט לכותב השיר הוא של ריצ'רד סטארקי בלבד השיר נכתב בשיתוף עם ג'ורג' האריסון שגם הפיק. האריסון ניסה להכניס את אלוהים והארי קרישנה לתוך המילים אבל רינגו התעקש שהוא לא שר על זה, וג'ורג' הציע לשיר על שלום.


ואתם חייבים לעצמכם גם את הגרסה של ג'ורג' (כי מה לעשות שיש לו את הקול הממיס הזה?)

קאבר נוסף שרינגו מופיע איתו עד היום הוא Boys של השירלז. הוא שר אותו כשעוד ניגן עם רורי סטורם והמשיך כשהצטרף לביטלס. הם הקליטו אותו עם רינגו כסולן באלבום הבכורה שלהם ושילבו אותו באין ספור הופעות בלי לחשוב בכלל שהוא שר על בנים…

כאן בדר"כ נכנס שיר הביטלס המקורי הראשון בהופעה Don't Pass Me By, שהוא גם השיר הראשון שרינגו כתב בעצמו והשלים בהודו. הוא הוקלט החודש לפני 50 שנה ואת הסיפור שמאחורי השיר סיפרתי ממש כאן

השיר הבא הוא קלאסיקה רינגואית – Yellow Submarine
שיר הילדים שכתב מקרטני ב-66' כדי שיהיה למתופף מה לשיר בריבולבר, שהיווה השראה לסרט האנימציה הביטלסי, שהפך לאייקון תרבותי שחצה מזמן את עולם המוזיקה למחוזות תרבות רחבים ושונים ושאין סיכוי שיתנו לרינגו פעם לרדת מהבמה מבלי לשיר אותו.

שיר הסולו הבא הוא You're Sixteen שהיה אחד משלושת הסינגלים שיצאו לאלבום המצליח RINGO מ-1973 והוא בעצם קאבר לשיר שיצא 13 שנה קודם. הגרסה של רינגו עלתה על המקור והגיע לראש המצעד.
גם בהקלטה הזו אפשר למצוא חבר שעוזר, הפעם זה פול מקרטני שסיפק את קטע הסולו בקאזו. למעשה לא היה מדובר בכלי האמיתי, לדברי מפיק השיר פול בספונטניות פשוט שר את הקטע כמו קאזו. גם הארי נילסון כאן עם קולות רקע.
ב-1978 יצא קליפ לשיר בכיכובה של הנסיכה ליאה בכבודה ובעצמה – קארי פישר המנוחה.

ועכשיו המנון לשלום ואהבה. רינגו בחור אופטימי שסך הכל חי לו חיים מאושרים בכיף שלו ועדיין מאמין בפיס & לאב. הוא אפילו כתב על זה שיר (יחד עם גלן בלארד, שבין השאר הפיק והלחין את Jagged Little Pill – אלבום הפריצה של אלאניס מוריסט).
Anthem מופיע באלבום RINGO 2012 ולמשך מספר שנים היה קבוע בהופעות של האולסטארר.
ב 2015-2016 הוא נעדר מהסטליסט אך נראה שרינגו החזיר אותו בסיבוב הנוכחי, אז תתחילו להתכונן.

הלנון/מקרטני הלפני אחרון ברשימה שרינגו עדיין משלב כמעט בכל הופעה הוא I Wanna Be Your Man – השיר שכתבו ג'ון ופול תוך 10 דקות בפינת החדר רק כדי להשוויץ בפני מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס בכישורי הכתיבה שלהם. הם לא החזיקו ממנו במיוחד אז לא הייתה להם בעיה לשחרר אותו לסטונז (כדי שיקליטו אותו כסינגל השני שלהם) ואז לתת אותו לרינגו שיהיה לו מה לשיר ב-With the Beatles.

Photograph שנכתב בשיתוף עם ג'ורג' האריסון ב-1973 הוא אחד הסינגלים המצליחים ביותר של רינגו (במכירות, במצעדים ובביקורות). מופיע בערך בכל הופעה שלו, כולל בקונצרט לג'ורג' שם הוקדש לחברו האהוב.

עוד שיר שאפשר לצפות לו בהופעות הוא Act Naturally – גרסת הכיסוי שהקליטו הביטלס ב-!Help לשיר קאנטרי, ז'אנר אהוב על רינגו מאז ועד היום.
רינגו ובאק אוונס, המבצע המקורי של השיר, הקליטו גרסה משותפת ב-89'.

הסיום הגדול שמור לשיר שכתבו לנון ומקרטני וממחיש בדיוק מי האיש ומה הסיפור של המופע הזה שנקרא Ringo Starr & His All-Starr Band.

בתור המתופף, לאחר פירוק הביטלס, רינגו היה האחרון שציפו ממנו למשהו. אבל דווקא הוא הצליח להנפיק בשנים הראשונות אלבומים מצליחים ולעקוף את שלושת חבריו במצעדים. הוא עשה זאת בעזרת מעט עזרה מחברים. הוא גייס את ג'ורג', פול וג'ון בכתיבה, בהפקה, בשירה וליווי. אבל היו לו עוד חברים מפורסמים רבים שבאו לעזור כמו הארי נילסון, אלטון ג'ון אריק קלפטון ועוד.
ב-1989 הוא אסף כמה חברים ויצא לדרך. מאז כמעט 30 שנה הוא מופיע בהרכבים משתנים שמבוססים כולם על אותה שיטה: הופעה שמורכבת מכ-20-25 שירים, רק במחציתם מוביל רינגו בשירה ובין לבין שאר המופע מחולק בין החברים שעל הבמה שכל אחד מביא שיר או שניים משלו או מהלהקה בה היה חבר.
אם לא יהיו שינויים מיוחדים ההופעות היום ומחר יכללו 7 שירי ביטלס, 3-4 שירי סולו וביניהם ישובצו שירים של 10CC, Men at Work טוטו וסנטנה, שחברים מהלהקות האלו הם חלק ממהרכב ה-13 של האולסטארר בנד.
הנה פה הוא עם חבר ועוד הרבה חברים בקהל

כאן בדר"כ מגיע Give Peace a Chance שמאפשר לרינגו לברוח מהבמה ואז גם מהאולם בזמן שאתם מחכים להדרן.
הדרן לא יגיע אז אפצה אתכם בשני שירים שלפי איך שבנוי הסטליסט של ההופעות הקודמות בטור לא יהיו גם אצלנו. אבל כבר כתבתי עליהם… אז קדימה…

הראשון (שדווקא הופיע בשתי ההופעות הראשונות בסיבוב ואז נעלם) הוא היצירה היחידה של לנון/מקרטני/סטארקי: What Goes On שכתב לנון עוד בימי הקוורימן. ב-1965 הוא שופץ עבור רינגו לראבר סול, כשמקרטני מוסיף לו בית וגם רינגו עצמו תורם – על פי עדותו – "בערך חמש מילים". אבל זה הספיק כדי לקבל קרדיט על כתיבה (הראשון שלו בביטלס ובכלל).

השני היה שיר קבוע בהופעות של האולסטארר בנד עד 2003: No No Song מתוך Goodnight Vienna, האלבום הרביעי של רינגו מ-1974. גם כאן הארי נילסון שר את קולות הרקע.
גיבור השיר נאלץ לסרב למריחואנה, קוקאין ו-וויסקי כי נמאס לו להתעורר על הרצפה, מילים שרינגו בטח מאד הזדהה איתן. כמו חבריו הוא ניסה הכל אבל אלכוהול, כבר הזכרנו, היה ההתמכרות הרצינית שלו. ב-1989 אחרי שכבר הגיע לתחתית נכנס יחד עם אשתו ברברה למוסד גמילה. 
חצי שנה לאחר שיצא הקים את להקת האול-סטארר הראשונה שלו ומאז הוא מופיע כבר כמעט שלושים שנה, פיכח, מאושר וחי את החיים. רק בריאות.

☮ & ❤

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: Lady Madonna

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס בנענע ב-06.02.08
(אז במלאת 40 שנה להקלטות והיום לציון יובל להוצאת הסינגל).

🎹 הרעיון של Lady Madonna נולד ממריה הבתולה עם התינוק בידה, ומהר מאד התגלגל למאה העשרים – דמות המדונה כאשת מעמד הפועלים. פול מקרטני גדל בין "מיליון כמוה בליברפול". נשות הצווארון הכחול, שהולכות לעבודה וחוזרות להמשך יום עבודות הבית, שצריכות לפרנס את ילדיהן, לפעמים לבד.
"איך הן עושות את זה?" מתפעל מקרטני. "שיבורכו. איך הן מוצאות את הזמן להאכיל אותם? איך הן משיגות את הכסף? איך עושים את הדבר הזה שנשים עושות?"

🎹 Lady Madonna הוא מהשירים האלו שנכתבו ליד הפסנתר, כשפול מנסה לנוע בין פופ קצבי לבלוז. התוצאה נשמעה לו כמו פאטס דומינו והוא אהב את זה והחל לחקות אותו במודע. כנראה שגם פאטס דומינו אהב את זה כי עוד באותה שנה הוא הקליט לשיר גרסא משלו.
לרינגו זה דווקא נשמע כמו אלביס: "בעצם, זה לא נשמע כמו אלביס. זה אלביס. אפילו בקטעים הגבוהים".

🎹 עיבוד הפסנתר נלקח משיר ג'אז מ-1956 בשם Bad Penny Blues ונוגן ע"י מקרטני. כל אחד מהרביעייה תרם (מלבד התפקידים המסורתיים של גיטרות, בס, תופים) גם מחיאות כפיים. לג'ון, פול וג'ורג' יש תפקיד נוסף: הם שרים לתוך כפות הידיים שלהם ובכך מדמים כלי נשיפה. גם כלי נשיפה אמיתיים הובאו לאולפן – שני סקסופוני בריטון ושני סקסופוני טנור. הבולט ביניהם שאחראי לסולו הוא רוני סקוט, סקסופוניסט ובעל מועדון ג'אז בריטי. הסולו די נעלם במיקס הסופי ומה שנותר ממנו חבוי תחת קולות כלי הנשיפה המדומים של החבר'ה וסקוט לא אהב את זה. על כן פיצה אותו מקרטני (באיחור של 28 שנה) בגרסת האנתולוגיה 2.

🎹 ב-1980 פרגן לנון בדרכו: "החלק של הפסנתר טוב, אבל השיר לא באמת הולך לאן שהוא". חלק מהתרומה שלו, אגב, הייתה השורה see how they run שהוא ייבא משירו I am the Walrus.

🎹 ההקלטות נערכו בסטודיו 3 באבי רואד בשלישי ובשישי בפברואר.
הקליפ, אולי הכי כייפי של הביטלס, צולם כעבור חמישה ימים בזמן ההקלטות של Hey Bulldog (כנראה בזכות החשיבה המקרטנית של 'אם כבר מצלמים אותנו מקליטים, אולי באמת כבר נקליט משהו').
ב-15/2 לנון, האריסון ונשותיהם עולים על מטוס להודו (השאר מצטרפים ארבעה ימים אח"כ), ג'ורג' מרטין וג'ף אמריק לעומת זאת עובדים על המיקסים מהטייק החמישי.

🎹 ב-15 במרץ יוצא Lady Madonna כסינגל האחרון של הביטלס תחת פרלפון וקפיטול (כשיחזרו מהודו הם יקימו את אפל וכל הוצאה מאז תישא את הלוגו 🍏). בצידו השני של הסינגל נמצא The Inner Light ההאריסוני.
התקליטון, כמובן, מגיע מיד למקום הראשון.

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: !Help

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס בנענע ב-31/07/2006

 

🎵 בשנים הראשונות נדרשו לנון ומקרטני לספק מקבץ שירים חדש כל מספר חודשים. בתחילת 1965 הם קיבלו פרוייקט חדש – לכתוב שירים שיעטרו את סרטם השני Eight Arms To Hold You.

🎵 אחת הסיבות להצלחה שלהם הייתה התחרות הסמויה ביניהם לגבי שיר של מי יופיע בצד A של הסינגלים. תחרות ששמרה על יצירתיות רבה והכריחה את שניהם לעמוד בסטנדרטים גבוהים.
נראה היה הפעם שפול מנצח וששיר שלו יוביל את הסרט החדש. אך אז לשמחתו של לנון נולד Help, שגם הפך לטייטל הרשמי של הסרט.

🎵 את השיר ברובו כתב ג'ון בביתו, פול הצטרף אליו לעזרה ולשיפוצים. כשחשבו שיש בידם שיר מנצח ירדו לקומה הראשונה להשמיעו לסינת'יה לנון ומורין קלייב. מורין הייתה ידידתו העיתונאית של לנון, שאחראית בעקיפין לאחת השערוריות בקריירה שלו ("יותר פופולרים מישו"). היא שאלה אותו פעם, למה הוא לא כותב שירים עם מילים בעלות יותר מהברה אחת. ב-Help הוא שילב מילים כמו independence, insecure, self-assured. היא עדיין לא התרשמה.

🎵 בתחילת 65' הביטלס היו בשיא ההצלחה. כבשו את העולם משני צדי האוקיינוס אטלנטי, היו להם הכסף והתהילה, הערצת הילדים והערכת הבוגרים. נראה שהם כבשו כל פסגה אפשרית ולמרות זאת בחייו האישיים ג'ון הרגיש נואש ומדוכא.

במקביל גילו הביטלס את המריחואנה ותקופת צילומי הסרט במיוחד הייתה אפופה בעשן מתקתק, ובשביל לנון בבריחה איטית מהמציאות היום-יומית. הוא כינה את התקופה my fat Elvis period, לדבריו "אכלתי ושתיתי כמו חזיר ונראיתי כמו חזיר… תראו את הסרט: הוא -אני- מאד שמן, חסר בטחון ולגמרי אבוד".

🎵 הוא לא ראה את זה אז, ורק בדיעבד הבין שתת-המודע שלו זעק להתערבות חיצונית. הוא לא היה היחיד שפספס, אף אחד סביבו לא שם לב, וזה די מדהים כשכל שנדרש זה לקרוא את המילים. הפתיח של השיר, עוד לפני הבית הראשון, הוא תחינה נואשת לעזרה. איכשהו, הלחן הקצבי הצליח להסוות זאת והאופטימיות הביטלסית ניצחה שוב.

🎵 Help! הוקלט ב-13.4.65 באבי רואד. הסינגל הופץ ב-23.7 והאלבום ב-6.8. המיקסים בסינגל ובאלבום שונים.

🎵 שנים אח"כ התלונן לנון על העיבוד: "האווירה האמיתית של השיר אבדה, כי זה היה סינגל ועשינו אותו רוקי מדי כדי להיות מסחריים". ב-1971 הוא אפילו אמר שאולי יקליט אותו מחדש, זה לא קרה.

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מאחורי השירים: While My Guitar Gently Weeps

הפוסט פורסם לראשונה בפורום הביטלס באג'נדה ב-29/11/2011 – יום השנה העשירי למותו של ג'ורג' האריסון.

 

חשמלית כמו במקרה של The Inner Light גם הפעם תורה מהמזרח היא שהציתה את דימיונו של ג'ורג' האריסון. הוא ישב בבית הוריו בוורינגטון והרהר בספר הפילוסופיה הסיני I Ching (תורת השינויים) ובאמונה שאין בעולם הזה מקריות – כל שקורה אמור לקרות, כל דבר נובע מדבר אחר ולכל התפתחות ישנה תכלית – בניגוד להשקפה המערבית הגורסת שהכל אקראי.
הוא החליט לכתוב שיר על דבר הראשון שיראה בספר הראשון שיפתח. זה, כך החליט, מה שאמור היה לקרות באותו הזמן. המילים הראשונות שקלטו עיניו היו gently weeps ומשם הוא המשיך.

חשמלית במאי 68, באולפן ביתו באשר, הקליטו הביטלס דמואים לאלבומם הבא (חלק מהשירים יחכו לתורם ב'אבי רואד' וחלק לא יראו אור עד לאחר הפירוק). בין אותם דמואים נמצאת הגרסה הראשונה לשיר והיא כוללת שורות שנעלמו אח"כ:
I look at you all, see the love there that's sleeping / While my guitar gently weeps
Problems you sow are the troubles you're reaping / Still my guitar gently weeps
I look at the trouble and hate that is raging / While my guitar gently weeps
As I'm sitting here, doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps

חשמלית בסוף אותו חודש הם נכנסים לאולפן ומתחילים לעבוד על האלבום הלבן. אבל עוברים כמעט חודשיים והאריסון מבין שכל אחד פה לעצמו. ב-25 ביולי הוא מקליט את עצמו עם גיטרה אקוסטית, מקרטני מלווה אותו באורגן. הגרסה הזו, שהוקלטה בטייק בודד, מופיעה באנתולוגיה 3 והיא זו שממנה ערך ג'ורג' מרטין את הרצועה ב-Love. גם בה מופיעות שורות שאח"כ נזנחות:
I look from the wings at the play you are staging / While my guitar gently weeps
As I'm sitting here doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps

חשמלית ב-16 באוגוסט שוב חוזרים אל השיר. הפעם לנון על האורגן ומקרטני שב אל הבס. גם רינגו מצטרף. אבל ג'ורג' מרגיש שלאף אחד שם לא ממש אכפת. הוא צדק. הם נמצאו בעיצומו של אחד מרגעי השפל הגדולים של הלהקה, כל אחד שקוע באולפן משלו ומתעסק במוזיקה שלו.

חשמלית שוב עברו שלושה שבועות – בהם הספיק רינגו לעזוב את הלהקה ולחזור – וב-3 בספטמבר חזר ג'ורג' לעבוד על השיר. הוא שיחק עם הציוד החדשני שהגיע לאולפן (סוף סוף ציוד הקלטה של שמונה ערוצים), העביר שעות בהקלטות סולו גיטרה במהופך. יומיים אח"כ הקליט שני תפקידים שונים של הקולות המובילים, מארקאס, תופים, גיטרות. ואחרי כל זה הוא עדיין לא היה מרוצה. הוא החליט לגנוז ולהתחיל מחדש. עם זאת הוא ידע ש"ג'ון ופול היו כ"כ רגילים לעבוד על השירים שלהם שקשה היה להיות רציניים ולהקליט שיר שלי. זה לא עמד לקרות וחשבתי שזה חבל כי זה היה שיר די טוב".

חשמלית בבוקר ה-6/9 כשנסע ללונדון לעוד יום עבודה, הקפיץ גם את אריק קלפטון העירה. הוא הציע לחברו להצטרף אליו לאולפן ולנגן איתו אבל קלפטון נבהל "אני לא יכול לעשות את זה. אף אחד לא מנגן באלבומי הביטלס והשאר לא יאהבו את זה".
"זה השיר שלי ואני רוצה שתנגן בו" התעקש האריסון. וכידוע הוא צדק – לא רק שלאף אחד לא הייתה בעיה עם הבאתו של קלפטון, נוכחותו הרגיעה את המתחים באולפן. "פול עבר לפסנתר וניגן אינטרו יפה והם כולם התייחסו לעבודה יותר ברצינות".

חשמלית עכשיו כשקלפטון אחראי על הגיטרה המובילה והסולואים, ג'ורג' התפנה לשירה, לגיטרה אקוסטית ולאורגן ההאמונד החביב עליו. ג'ון חזר לגיטרת קצב; פול אל הפסנתר, האורגן, בס שישה מיתרים וקולות רקע; רינגו כמובן בתופים, טמבורין וקסטנייטות.
הם הקליטו 28 טייקים. ג'ורג' חשב שחברו עשה עבודה מצויינת אבל לטענתו של קלפטון הייתה בעייה: הנגינה שלו לא הייתה מספיק ביטלסית. אז הם עשו מה שהביטלס תמיד עשו – הם הכפילו את הקלטה.

חשמלית התוצאה – אולי השיר הכי מזוהה עם ג'ורג' האריסון – הופיעה באלבום הלבן בנובמבר 1968. שמו של אריק קלפטון נעדר מרשימת הקרדיטים באלבום בשל פוליטיקות של חברות התקליטים.

פורסם בקטגוריה backbeat | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה